1. השאלה העומדת לפנינו היא האם יש מקום לבטל את מינויו של מר מיקי מירו (להלן: "מר מירו" או "מר מיקי מירו") למנהל קול ישראל (להלן: "התפקיד").
רקע עובדתי
2. מר מיקי מירו נבחר למנהל קול ישראל ברשות השידור, בהחלטה של וועדת מכרזים מיום 10.7.11 (להלן: "הוועדה" או "החלטת הוועדה"), ונכנס לתפקיד לאלתר. ביום 14.7.11 הגישו המבקשות בקשת צד לסכסוך קיבוצי ובה ביקשו סעדים זמנים וקבועים כנגד המינוי. הצדדים הסכימו לדון בתיק העיקרי ולא לעסוק בסעדים הזמנים. היה זה לאחר שהושגו בין הצדדים הבנות רבות וחשובות בהקשר להרכב ועדות מכרזים, שנדרשו לשלל תפקידים, שעמדו על הפרק אותה שעה. נותר, אפוא, לדון האם החלטת הוועדה בעניינו של מר מירו התקבלה כדין.
3. כעולה מהראיות מנהל קול ישראל משמש כמנהל הרדיו. מדובר בתפקיד בכיר מאוד ברשות השידור. מי ששימש בתפקיד מנהל קול ישראל בפועל, (קודם לכן מר אריה שקד), סיים את תפקידו. אין חולק שהיתה חשיבות לאיוש משרת מנהל קול ישראל במינוי קבוע, חלף מינוי בפועל-שיטה עליה נמתחה ביקורת בדו"ח המבקר. לאור זאת פרסמה הנתבעת ביום 15.6.11 מכרז פנימי לתפקיד מנהל קול ישראל בעברית, כאשר המועד האחרון להגשת המועמדויות נקבע ליום 5.7.11. ישיבת וועדת המכרזים נקבעה ליום 7.7.11. בפני הוועדה הופיעו שלושה מועמדים, ביניהם מר מיקי מירו. בסמוך למועד כינוס וועדת המכרזים, הגישו המבקשות השגה על הרכב הוועדה וטענו לפגם בישיבתו של מר יואב הורוביץ בשל ניגוד עניינם שהיה לו. דיון הוועדה נדחה מיום חמישי, ה -7.7.11. ליום ראשון ה-10.7.11 (ללא מר הורוביץ). הרכב הוועדה, שהתכנסה ביום ה 10.7.11 כלל שבעה חברים ביניהם מר צימרמן, מנהל כוח אדם של רשות השידור. יצוין כי באותה שעה, לא היה מנכ"ל לרשות השידור, הואיל ומינויו של מר מוטי שקלאר, המנכ"ל היוצא של הרשות, הסתיים ביום 7.7.11 וטרם נבחר לו מחליף. שני הנציגים מטעם אגודת העיתונאים מר חיים שיבי ומר יוסי בר מוחא שהתייצבו לישיבת וועדת המכרזים, טענו באותו מעמד, כי הוועדה בהרכבה הנוכחי, באותו יום, לא נקבעה כדין בשל אי נוכחות מנכ"ל רשות השידור. הם מחו על כך ועזבו את הישיבה. הוועדה קיימה את הדיון בהעדרם, באותו יום 10.7.11 - ובחרה כאמור, במר מיקי מירו לתפקיד מנהל קול ישראל.
טענות הצדדים
3. לטענת המבקשות, הרכב ועדת המכרזים, בה נתקבלה החלטת הוועדה לבחור במר מירו, היה בניגוד לנוהל ולהסכמות שהיו בין הצדדים הואיל
ונעדר מהרכב הוועדה, מנכ"ל רשות השידור. יתר על כן, בוועדה ישב שלא כדין מר צימרמן, מנהל כוח אדם של הרשות. טענה נוספת לה טענו המבקשות הינה שנמנע מהיועצת המשפטית של הרשות או מי מטעמה, להשתתף בוועדה. טענה שלישית, אותה טענה המבקשת 2 בלבד, באמצעות מר בר מוחא, היתה כי בהליך הבחירה היו מעורבים שיקולים פוליטיים ("מאפיה פוליטית"). עוד טען האחרון כי כינוס הועדה נדחה מיום 7.7.11 מטעמים זרים, במטרה להביא לכך שהמנכ"ל היוצא מר מוטי שקלאר, לא ישב כחבר בוועדה ובמקומו ישב מר צימרמן וכל זאת כדי לקדם מקורבים ללשכת ראש הממשלה.
אציין כי מר בן זקן נציג מבקשת 1 לא הצטרף לטענות האחרונות של מר בר מוחא. עוד מסר מר בן זקן כי אין לאגודת העיתונאים בירושלים, טענות כלשהן, באשר למקצועיותו והתאמתו האישית של מר מירו לתפקיד. טענתם הינה אך ורק לגבי ההליך שהיה לקוי לשיטתם.
4. המשיבה טענה כי הרכב הועדה היה תקין הואיל ובעת כינוסה, מר שקלאר, המנכ"ל היוצא של הרשות השידור, כבר פרש לגמלאות ובמקומו הוחלט למנות את מר צימרמן. לנוכח זאת לא נפל פגם בהרכב הוועדה. היועצת המשפטית של הרשות אינה חלק מהוועדה ולא היתה חובה לזמנה. העדרה אינו פוגם בתקינות ההליך.
באשר לטענה של מבקשת 2 שנמסרה באמצעות מר בר מוחא, הרי שלא היו מעורבים שיקולים פוליטיים. הוועדה בחנה ודנה באופן יסודי ומעמיק במועמדויות של שלושת המועמדים שהיו בפניה. שלושתם נמצאו ראויים, אך בסופו של יום נבחר מר מיקי מירו ברוב מוחלט. לטענות אודות לחצים פוליטיים וקונספירציות למיניהם לא היה כל בסיס עובדתי, לשיטת המשיבה.
ההליך
5. בפנינו העידו מטעם אגודת העיתונאים בירושלים - מר דני בן זקן, ומטעם מבקשת 2 - מר יוסי בר מוחא, ומנגד - מר יעקב בורובסקי חבר הועד המנהל של רשות השידור וד"ר אמיר גילת יו"ר רשות השידור. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים ועל יסודם ניתן פסק הדין דלהלן. יצוין כי הועלו טענות שונות במהלך הדברים שלא נצרכנו להן, חלקן נזנחו על ידי הצדדים וממילא לא מצאנו עניין לענות בהן בפסק הדין.
פסק דין
הרכב ועדת המכרזים
6. הליכי בחירת המנהלים ברשות השידור הוסדרו בהסכם קיבוצי מיום 27.7.82 שזכה לכינוי "הסכם הקדנציות" (נספח 1 לבקשה, להלן: הסכם הקדנציות). על בסיסו הגיעו הצדדים להסכמות בעניין הרכבי הוועדות לתפקידי הניהול ברשות השידור, ונכתב נוהל 101 של רשות השידור (מיום 1.12.82, שצורף כנספח 2 לבקשה, להלן: נוהל 101) הקובע את הרכב ועדת המכרזים. אין חולק כי על פי נוהל 101 (בעמ' 8 סעיף ו' לנוהל 101) תכלול ועדת המכרזים את הועד המנהל של רשות השידור, את
המנכ"ל (ההדגשות כאן ולהלן שלי א.א.) ושני נציגי האיגוד המקצועי.
נציין כי בהוראות נוהל 101, בסעיף 6.6 ס"ק ב' נכתב "
המנכ"ל, מנהלי המדיות והמשנה למנכ"ל, רשאים למנות באי כוח אשר ימלאו את מקומם". אין חולק כי המנכ"ל מר שקלאר לא מינה לו ממלא מקום. בכל אופן, לאחר יום 7.7.11 לא שימש מר שקלאר כמנכ"ל וממילא לא יכול היה למנות ממלא מקום לאחר התאריך האחרון (7.7.11). מדובר אפוא בהסדר ספציפי בו נקבע בנוהל כיצד ניתן למנות ממלא מקום.
7. כאמור, אין חולק כי ביום כינוס ועדת המכרזים, בה נבחר מר מירו - 10.7.11 לא היה מנכ"ל לרשות השידור. אין גם חולק כי מר צימרמן כמנהל כ"א ברשות השידור, אינו חבר בועדת המכרזים, לתפקיד מנהל קול ישראל.
8. לטענת רשות השידור, הואיל ולא היה מנכ"ל לרשות השידור עת (10.7.11) מונה מר צימרמן לשמש כממלא מקומו בועדות המכרזים, לפיכך היה בישיבה מי שבא במקום המנכ"ל.
נעיר כי מטעם הרשות מצאנו גרסאות סותרות בקשר למינוי של מר צימרמן. מר בורובסקי העיד (פרוט' עמ' 7 ש' 3-1 וכן עמ' 9 ש' 21-22) כי מר צימרמן מונה זמן מה לפני הישיבה לשמש במקום המנכ"ל בכל תפקיד הקשור למשאבי אנוש וזאת עד שימונה מנכ"ל. לעומת זאת בס' 25 לתשובתה לבקשה, נטען ע"י המשיבה כי מר צימרמן מונה אד הוק - לישיבת הוועדה שהתקיימה ביום 10.7.11 לצורך מינוי מנהל קול ישראל.
מעדות מר בורובסקי (פרוט' עמ' 7 ש' 6-3) עולה כי אותה עת עמדה על הפרק, האפשרות למנות מנכ"ל זמני, לרשות השידור. לאחר שהתייעצו בסוגיה זו הגיעו למסקנה כי מינוי זמני לתפקיד מנכ"ל, מצריך הליכים דומים כמו מינוי קבוע, ומשום כך ביכרו לוותר על מינוי זמני ולזרז את המינוי הקבוע לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, מה שהושלם בסופו של דבר ביום 18.9.11.